״לפעמים החיים שוברים אדם פעם אחת יותר מדי, ובכל זאת יש מי שבוחר לקום ולהפוך את האופטימיות לדרך חיים.״ את המשפט הזה כתבתי אחרי שנים של מסע, ואני עומדת מאחורי כל מילה בו.
מה אופטימיות היא לא
אופטימיות אינה חיוך מאולץ, ואינה ״לחשוב חיובי״ בזמן שהעולם קורס. מי שעבר אובדן אמיתי יודע: יש כאב שאי אפשר לדלג מעליו. הגעגוע לא נעלם. אופטימיות אמיתית היא משהו אחר לגמרי, היא היכולת להמשיך לנוע קדימה למרות קיומו של הכאב, ולא בזכות היעדרו.
חוסן הוא שריר, וכל אחד יכול לאמן אותו
בשיטת הטיפול שפיתחתי, ״איכויות ומפת דרכים״, אנחנו לא מתחילים ממה שחסר, אלא ממה שיש. לכל אדם יש איכויות וחוזקות ייחודיות רק לו: הומור, סקרנות, נאמנות, יצירתיות, אמונה. כשלומדים לזהות אותן, הן הופכות למשאבים של ממש, אבנים שמהן סוללים את מפת הדרכים אל החיים הרצויים.
הכלים שאני משלבת בעבודה, CBT, NLP, ACT, מיינדפולנס, כתיבה טיפולית ופסיכודרמה, הם בסופו של דבר דרכים שונות לאותו יעד: להחזיר לאדם את תחושת הבחירה. כי גם כשאי אפשר לבחור את מה שקרה לנו, תמיד אפשר לבחור את הצעד הבא.
תרגיל קטן להתחלה
קחו דף ורשמו שלושה רגעים בחייכם שבהם התמודדתם עם משהו שנדמה היה בלתי אפשרי, ועברתם אותו. ליד כל רגע, כתבו איזו תכונה שלכם עזרה לכם לעבור. אלו לא ״סתם זיכרונות״: אלו ההוכחות שהחוסן כבר נמצא בכם. עכשיו שאלו את עצמכם, איפה התכונה הזו יכולה לשרת אתכם היום?
ואם אתם מרגישים שהמסע הזה גדול מכדי לעשות אותו לבד, אני כאן. זה בדיוק מה שאני עושה, בקליניקה, בקבוצות ועל הבמה.
