בעקבות המלחמה נוספו לישראל מאות אלמנות צעירות בין לילה, נשים שמתמודדות עם מציאות שלא בחרו בה, ועם כאב שאין לו מילים. אני מכירה את הדרך הזו מבפנים: התאלמנתי בגיל צעיר, שנים לפני שהשכול הפך לחלק בלתי נפרד מהמרחב הישראלי, ונשארתי אם לשלושה ילדים קטנים.
מה שאף אחד לא מספר על אלמנוּת צעירה
האבל על בן זוג צעיר הוא אבל כפול: מתאבלים על האדם, וגם על החיים שתוכננו יחד ולא יהיו. ולצד האבל, החיים דורשים הכל מיד: ילדים שצריכים ארוחת ערב, חשבונות, החלטות. אין ״זמן לעצור״. נשים רבות מתארות תחושת פיצול, מבחוץ מתפקדות, מבפנים שבורות.
אחד הדברים החשובים שלמדתי, ושאני חוזרת עליו באוזני כל אישה שאני מלווה: הפנים החוצה אינן בגידה בפְּנים פנימה. לצחוק שוב אינו לשכוח. לבנות שגרה אינו למחוק. ואפילו לאהוב שוב, אינו להחליף.
שתי אהבות יכולות לגור בלב אחד
בספרי ״אלמנה פורחת״ כתבתי על הגילוי ששינה את חיי: בלב השבור יש מקום לשתי אהבות המתקיימות זו לצד זו, מבלי שאחת תאפיל על השנייה, האהבה שאבדה, וזו שעוד תבוא. שתי האהבות האלו אינן מתחרות, הן מרחיבות את הלב.
צעדים ראשונים למי שנמצאת שם עכשיו
- בקצב שלך. אין לוח זמנים לאבל. מי שממהרת אותך, לא הולכת בנעליים שלך.
- עזרה היא כוח, לא חולשה. ליווי מקצועי, קבוצת תמיכה, חברה שמקשיבה, כולם חבלי הצלה לגיטימיים.
- הילדים צריכים אמא נושמת. לטפל בעצמך זה לטפל בהם. גם הם לומדים ממך איך מתמודדים עם כאב.
- חפשי את רסיסי החיים. קפה טוב, שיר, צעדה קצרה. הצמיחה לא מגיעה בבת אחת, היא נבנית מרגעים קטנים של בחירה בחיים.
אם את שם עכשיו, את לא לבד. אני מלווה נשים במסע הזה בקליניקה ובקבוצות, ותמיד אפשר להתחיל בשיחה אחת קטנה.
